מקור בבא מציעא ל״ז
1 אַף בָּרִאשׁוֹנָה, הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? אֲמַר לֵיהּ: חָלוּק הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אַף בָּרִאשׁוֹנָה, וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אַף בָּרִאשׁוֹנָה.
2 אִתְּמַר נָמֵי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: חָלוּק הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אַף בָּרִאשׁוֹנָה, וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אַף בָּרִאשׁוֹנָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יוֹסֵי בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁכְּבָר שִׁילֵּם.
3 שִׁילֵּם – אִין, לֹא שִׁילֵּם – לָא? וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא ״שִׁילֵּם״ שִׁילֵּם מַמָּשׁ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם״ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁילֵּם. אֵימָא: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יוֹסֵי בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁכְּבָר אָמַר ״הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם״.
4 מַתְנִי׳ אָמַר לִשְׁנַיִם: גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם. אוֹ: אָבִיו שֶׁל אֶחָד מִכֶּם הִפְקִיד לִי מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה הוּא – נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה, שֶׁהוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ.
5 שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד, זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם. זֶה אוֹמֵר: שֶׁלִּי מָאתַיִם, וְזֶה אוֹמֵר: שֶׁלִּי מָאתַיִם. נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה, וְהַשְּׁאָר יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.
6 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם כֵּן, מָה הִפְסִיד הָרַמַּאי? אֶלָּא הַכֹּל יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.
7 וְכֵן שְׁנֵי כֵלִים, אֶחָד יָפֶה מָנֶה, וְאֶחָד יָפֶה אֶלֶף זוּז, זֶה אוֹמֵר: יָפֶה שֶׁלִּי, וְזֶה אוֹמֵר: יָפֶה שֶׁלִּי – נוֹתֵן אֶת הַקָּטָן לְאֶחָד מֵהֶן, וּמִתּוֹךְ הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי קָטָן לַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁאָר יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם כֵּן מָה הִפְסִיד הָרַמַּאי? אֶלָּא, הַכֹּל יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.
8 גְּמָ׳ אַלְמָא מִסְּפֵיקָא מַפְּקִינַן מָמוֹנָא, וְלָא אָמְרִינַן: אוֹקֵי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ.
9 וּרְמִינְהִי: שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד, זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם, זֶה אוֹמֵר ״שֶׁלִּי מָאתַיִם״ וְזֶה אוֹמֵר ״שֶׁלִּי מָאתַיִם״ – נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה, וְהַשְּׁאָר יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.
10 אֲמַר לֵיהּ: פִּקָּדוֹן אַגָּזֵל קָא רָמֵית, גָּזֵל דַּעֲבַד אִיסּוּרָא – קַנְסוּהּ רַבָּנַן, פִּקָּדוֹן דְּלָא עֲבַד אִיסּוּרָא – לָא קַנְסוּהּ רַבָּנַן.
11 וּרְמִי פִּקָּדוֹן אַפִּקָּדוֹן, וּרְמִי גָּזֵל אַגָּזֵל. פִּקָּדוֹן אַפִּקְדוֹן, דְּקָתָנֵי רֵישָׁא: אוֹ אָבִיו שֶׁל אֶחָד מִכֶּם הִפְקִיד אֶצְלִי מָנֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה הוּא נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה. וּרְמִינְהִי: שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ וְכוּ׳!
12 אָמַר רָבָא: רֵישָׁא נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהִפְקִידוּ לוֹ בִּשְׁנֵי כְרִיכוֹת, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵידַק. סֵיפָא נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהִפְקִידוּ לוֹ בְּכֶרֶךְ אֶחָד, דְּלָא הֲוָה לֵיהּ לְמֵידַק, כְּגוֹן דְּאַפְקִידוּ תַּרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי בְּחַד זִימְנָא, דְּאָמַר לְהוּ: אַנְתְּ גּוּפַיְיכוּ לָא קָפְדִיתוּ אַהֲדָדֵי, אֲנָא קָפֵידְנָא?
13 וּרְמִי גָּזֵל אַגָּזֵל, קָתָנֵי הָכָא: אֲמַר לִשְׁנַיִם גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם, אוֹ אָבִיו שֶׁל אֶחָד מִכֶּם הִפְקִיד לִי מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה הוּא – נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה.
14 וּרְמִינְהִי: גָּזַל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן גָּזַל, זֶה אוֹמֵר: אוֹתִי גָּזַל, וְזֶה אוֹמֵר: אוֹתִי גָּזַל, מַנִּיחַ גְּזֵילָה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. אַלְמָא מִסְּפֵקָא לָא מַפְּקִינַן מָמוֹנָא, וְאָמְרִינַן: אוֹקֵים מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ.
15 וּמִמַּאי דְּמַתְנִיתִין דְּהָכָא רַבִּי טַרְפוֹן הִיא? דְּקָתָנֵי עֲלַהּ דְּהַהִיא מוֹדֶה רַבִּי טַרְפוֹן בְּאוֹמֵר לִשְׁנַיִם גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם שֶׁנּוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה.
16 הָתָם דְּקָא תָבְעִי לֵיהּ, הָכָא בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: שֶׁהוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ.
17 אָמַר מָר: הָתָם דְּקָא תָבְעִי לֵיהּ. וְהַלָּה מָה טוֹעֵן? רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַלָּה שׁוֹתֵק. רַב מַתְנָה אָמַר רַב: הַלָּה
18 צוֹוֵחַ. מַאן דְּאָמַר הַלָּה צוֹוֵחַ, אֲבָל שְׁתִיקָה – כְּהוֹדָאָה. וּמַאן דְּאָמַר הַלָּה שׁוֹתֵק, שְׁתִיקָה דְּהָכָא לָאו כְּהוֹדָאָה הוּא, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: הַאי דִּשְׁתִיקִי לְכֹל חַד וְחַד, דְּאָמֵינָא דִּלְמָא הַאי הוּא.
19 אָמַר מָר: מַנִּיחַ גְּזֵילָה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק. וְשָׁקְלִי לַהּ כּוּלְּהוּ וְאָזְלִי? וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: כֹּל סְפֵק הִינּוּחַ לְכַתְּחִילָּה לֹא יִטּוֹל, וְאִם נָטַל – לֹא יַחֲזִיר. אָמַר רַב סָפְרָא: וְיַנִּיחַ.
20 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: מִי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ מוֹצִיאָתוֹ מִידֵי עֲבֵירָה עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם גְּזֵילָה לְכֹל חַד וְחַד? אַלְמָא מִסְּפֵיקָא מַפְּקִינַן מָמוֹנָא, וְלָא אָמְרִינַן ״אוֹקֵים מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ״.
21 וּרְמִינְהִי: נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ, יוֹרְשֵׁי הַבֵּן אוֹמְרִים: הָאֵם מֵתָה רִאשׁוֹנָה. וְיוֹרְשֵׁי הָאֵם אוֹמְרִים: הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחְלוֹקוּ. וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מוֹדֶה אֲנִי בָּזוֹ שֶׁהַנְּכָסִים בְּחֶזְקָתָן!
22 אֲמַר לֵיהּ, הָתָם – שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא, גָּזַל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה – בָּרִי וְשֶׁמָּא. וְהָא מַתְנִיתִין דְּהָכָא אָמַר לִשְׁנַיִם: גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה, דְּשֶׁמָּא וְשֶׁמָּא הוּא, וְקָתָנֵי: נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה.
23 וּמִמַּאי דְּרַבִּי עֲקִיבָא הִיא? דְּקָתָנֵי עֲלַהּ דְּהַהִיא: מוֹדֶה רַבִּי טַרְפוֹן בְּאוֹמֵר לִשְׁנַיִם ״גָּזַלְתִּי לְאֶחָד מִכֶּם מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם כּוּ׳״, לְמַאן מוֹדֶה? לָאו לְרַבִּי עֲקִיבָא בַּר פְּלוּגְתֵּיהּ?
24 וּמִמַּאי דְּשֶׁמָּא וְשֶׁמָּא הוּא? חֲדָא דְּלָא קָתָנֵי תּוֹבְעִין אוֹתוֹ. וְעוֹד, הָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: זֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ וְזֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״.
25 הָא אוֹקֵימְנָא לַהּ בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם.
26 אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וּמִי אָמַר רָבָא כֹּל בִּשְׁתֵּי כְּרִיכוֹת הֲוָה לֵיהּ לְמֵידַק? וְהָאָמַר רָבָא, וְאִי תֵּימָא רַב פָּפָּא: הַכֹּל מוֹדִים בִּשְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל רוֹעֶה, שֶׁמַּנִּיחַ רוֹעֶה בֵּינֵיהֶן וּמִסְתַּלֵּק! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם כְּשֶׁהִפְקִידוּ בְּעֶדְרוֹ שֶׁל רוֹעֶה שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ.
27 וְכֵן שְׁנֵי כֵלִים אֶחָד יָפֶה מָנֶה וְאֶחָד יָפֶה אֶלֶף זוּז כּוּ׳. וּצְרִיכָא.
28 דְּאִי אַשְׁמְועִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא: בְּהַהִיא קָאָמְרִי רַבָּנַן מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא. אֲבָל בְּהָא, דְּאִיכָּא פְּסֵידָא דְגָדוֹל אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי. וְאִי אִתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי. אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן. צְרִיכָא.
פירוש הגהות חוות יאיר על בבא מציעא ל״ז
1 קודם שהגיע. רש"י:
2 בגמ' לא ליתי לטרדן. וצ"ע בפ"ק דב"ב ס"ל לאביי ורבא מטעם דעביד אינש דפרע בגו זימניה ולא קי"ל כוותייהו ויש לחלק:
3 בדלא א"ל מעכשיו וא"כ כשהחזיר לו המעות תוך ג' פשיטא דהדרי פירי ולשון מחילה בטעות צ"ע וי"ל דמיירי בפירי שאכל אחר ג' כל זמן שלא חזר זה משא"כ באכילה דתוך ג' לא שייך טעות רק איסורא הוא. ומ"מ י"ל דכל שעברו ג' שנים סבר המוכר שקנויה ללוקח ומחל גם על פירי דלשעבר וכשנמלך ע"פ מי ומי שיעצו והודיעו דלא קניא הוי מחילה בטעות רק דקשה איכה נדע דלא ידע דלמא זוזי לא הוי ליה עד השתא:
4 והפירות יהיו מונחין כ"כ הרע"ב:
5 צ"ע: